לא עוד להקת קאברים ..
".. לא עוד להקת קאברים." זה כנראה המשפט שאני שומע הכי הרבה מאז שהישקתי את Groove.
זה משאיר בי את הרושם שלאנשים נמאס לראות את מה שהם רואים, לשמוע את מה שהם שומעים, שוב ושוב ושוב ושוב. יחד עם זאת, מעבר ל 6-12 להיטים חדשים בשנה, לאף להקה אין 'באמת' מה לחדש. הרי כולנו כבולים לאותה רשימת שירים, רחבה ככל שתהיה. מה עוד פנס לדים ?? עוד 3 רקדניות ?? לא נראה לי .. אז איך להישאר מיוחד ?? אל תספר את אותה הבדיחה פעמיים.
מעבר לרמת הגימור, מעבר לשירות הדקדקני, ברור לי שבתחום הזה, בכדי לתת שירות ולהיות פעיל לאורך זמן, אנחנו חייבים להיות, ולהישאר שונים. אסור לנו להיראות, להישמע ובטח לא להרגיש כמו "עוד להקת קאברים".
תמיד אמרו על סבא שלי עליו השלום, שמעולם לא היה מספר את אותה הבדיחה פעמיים, כך גם אנחנו, עושים מאמץ בכדי לא להגיש את אותה ההופעה פעמיים. בין אם הסט-ליסט יחסית זהה לארוע קודם, או אולי זה ארוע שני או שלישי בתוך אותה המשפחה, (שם דווקא מבקשים בפירוש לקבל את מה שראו אצל קרוב משפחתם), כל יום הוא יום יחיד ומיוחד, בו הקהל מרגיש שונה מיום האתמול, גם אם מעט דומה, עדיין שונה. אנו עושים את המירב בכדי להקשיב לרחבת הריקודים, לשולחנות, לאנשים בקוקטייל,
ולהיות דינאמיים לארוע שעל הפרק ובזמן אמת, אף על פי שעושים את מירב התכנונים האפשריים, לכל ארוע יש את הדינמיקה שלו. Tools Of The Trade
בואו ואגלה לכם סוד קטן. מעבר עיבודים שכתבתי שהם כבר מעט שונים מהמקור, אחת הדרכים שלי להישאר עם היד על הדופק ועם הרגל על הגז, זה מיקרופון ה Talk-Back שלי. מיקרופון שהפך לחבר נאמן של ממש! כמו שרביט למנצח. הצוות שלי כולו לובש אזניות In-Ear Monitor. מעבר ללשמוע את עצמו ואת שאר הנגנים בלהקה, הוא שומע אותי מדבר אליו, דרך הTalk-Back. דבר זה מאפשר לי לחלק הוראות ולעשות Remix לכל עיבוד כתוב, בזמן-אמת. לנצח על התזמורת כשם שDJ ממקסס בעזרת המחשב שלו ו/או ציוד נלווה. אני פשוט עושה את זה עם חבורה של נגנים וזמרים חיים, חיים ומוכשרים !!! "ככה לא משעמם לנו!!"
השימוש השוטף בTalk-Back בדרך כלל הוא להעביר את הלהקה משיר לשיר, אבל ערב אחד לפני כמה שנים, במהלך הופעה (הרקדה), חשבתי לי, "שיו, אילו עכשיו היה ברייק, רק הבס והתופים, אבל עם השירה כרגיל, ואז יכנסו הנשפנים, ואז כולם יחד, אל תוך הפזמון הגדול שבסוף, כמה טוב זה יכל להישמע ?!?!"
באופן ספונטני לגמרי היבטתי בTalk-Back, תירגמתי את המחשבה הזו למשפט וחצי, והלהקה שלי, כמו הלהקה המגובשת שהיא, פשוט עטה אחרי צמוד צמוד ועקבה אחרי כל "הוראה" שכזו ואחרות, במהלך כל הערב! הקהל היה העל הרגליים, הידיים היו באוויר והאולם התמלא בVibe מסוג אחר!! זה לא משהו שהם היו רגילים אליו, לא הקהל ולא הנגנים. בסוף ההופעה הנגנים באו אלי .. "איזה כיף היה פולק!!" (הם קוראים לי פולק) "צריך לעשות את זה כל פעם !! ככה לא משעמם לנו !!!"
אאוריקה!!!
פתאום הרגשתי שמצאתי !! מצאתי את הדרך להיות ולהישאר מיוחד, לתת שירות ואיכות יד ביד, ולשמור על הצוות שלי חד ודינאמי!! כשאנחנו באים להופעה ויודעים שזה הולך להיות טיול מגניב ולא צפוי. שאנחנו לא מנגנים ב"עוד להקת קאברים". אנחנו מנגנים בGrooveMetro !!! אנחנו עולים על הבמה עם ברק בעיניים!
אנחנו רוצים לשמח ולשמוח כאחד.
כולם מנצחים !!
מצד אחד, הצוות, שבא לעבודה עם חיוך על הפנים, מהמוסיקאים ועד לצוות הטכני. ומצד שני הקהל, שחווה את חוויית ההופעה החיה כפי שהיא צריכה להיות!! דינאמית, אורגנית, חיה ובועטת !! להקת קאברים? כן!! אבל בקטע אחר לגמרי !!! :)
נשמח לשמוע ממכם !! (השאירו תגובה/שאלה ב"קומנט סקשן" למטה) מה אתם חושבים ??
